מאפיינים של נירוסטה

היתרון המרכזי של נירוסטה טמון בהרכב הסגסוגת הייחודי שלה. על ידי הוספת אלמנטים כגון כרום (Cr), ניקל (Ni) ומוליבדן (Mo), הוא יוצר סרט תחמוצת צפוף (סרט פסיבציה), וכתוצאה מכך עמידות מצוינת בפני קורוזיה. בהתבסס על מבנה המיקרו שלה, ניתן לחלק את הנירוסטה לקטגוריות הבאות:

נירוסטה אוסטינית (סדרות 304 ו-316): מכילה 18%-20% כרום ו-8%-10% ניקל, היא מציעה עמידות מצוינת בפני קורוזיה, קשיחות וריתוך, ונמצאת בשימוש נרחב בציוד מזון, מיכלים כימיים וקישוט אדריכלי. לדוגמה, נירוסטה 304 משמשת בכלי מטבח, בעוד נירוסטה 316 (עם תוספת מוליבדן) משמשת בסביבות ימיות או מכשור רפואי.

נירוסטה פריטית (סדרת 430): המכילה 12%-18% כרום, עמידותה בפני קורוזיה נחותה מפלדת אל חלד אוסטניטית, אך היא זולה יותר. הוא נמצא בשימוש נפוץ במארזי מכשירי חשמל ביתיים, צינורות פליטה לרכב ויישומים אחרים.

נירוסטה מרטנסיטית (סדרת 420): מכילה 12%-14% כרום, ניתנת להקשחה באמצעות טיפול בחום ומתאימה לסכינים, מכשירים כירורגיים ויישומים נוספים.

נירוסטה דופלקסית (סדרת 2205, 2507): בשילוב המאפיינים של אוסטניט ופריט, יש לה חוזק גבוה יותר ועמידות בפני קורוזיה במתח, והיא משמשת לעתים קרובות בפטרוכימיה, הנדסה ימית ותחומים אחרים.